ביריד ה:ITB האחרון בברלין בלטה לעיני תופעה מעניינת שנראה שהיא אופיינית לישראל. אין כמעט פרצופים חדשים בדוכן הישראלי. תופעה זו בלטה בשני מגזרים במיוחד: מנהלי המלונות ומנהלי התיירות הנכנסת.
אני סיימתי את לימודי מנהל בתי המלון בבית הספר המרכזי למלונאות "תדמור" בשנת 1985 מחזור י"ד . ממחזור של כ:25 בוגרי מנהל מלונאי בכיר נשארו רק 3 בוגרים בתחום התיירות.
הבה ננסה לנתח תופעה זו: המלונאות והתיירות הנכנסת סובלות מהתנודתיות הגדולה של התיירות לישראל.
מלונות חדשים כמעט ולא נבנו בעשור האחרון, כמות החדרים שהתווספה לסה"כ כמות חדרי המלון זניחה אם בכלל קיימת, האינתיפאדה הארוכה גרמה לפיטורי מנהלים אשר בחלקם הגדול עבר לתחומי עיסוק אחרים. בנוסף היו כאלו שפשוט חיפשו את מזלם בחו"ל מונח המוכר מתחום ההי-טק והמדעים בשם "זליגת מוחות".
נוסיף לכך את הירידה המתמדת ברמת המלונות בישראל , הנטישה של חברות ניהול בינלאומיות והניסיון של בעלי בית לחסוך כסף על ידי החלפת מנהלים וותיקים ובעלי ניסיון במנהלים צעירים ללא וותק וניסיון אך זולים למעסיק.
יש רשתות בתי מלון שהפכו את תפקיד מנכ"ל המלון למנהל תפעול במקרה הטוב. חלק ניכר מפונקציות המסורתיות שנוהלו בעבר על ידי המנכ"ל עברו תחת ניהול הרשת. קניות, שיווק, IT, יחסי ציבור. על ידי פעולות אלו נדרשים ממנהל המלון היום פחות כישורי ניהול מאשר בעבר.
התגמול ירד בהתאם. אם נחלק את שעות העבודה החודשיות הגלובאליות שמשקיע מנהל מלון ממוצע בעבודתו במשכורתו נגלה נתון מדהים בחלק נכר מהמקרים המנכ"ל מרוויח לשעה לא יותר ממנהל משמרת בקבלה שעובד 8 שעות ביום ואם נדרש ליותר מקבל/ת שעות נוספות.
באם נשאל עצמנו בכנות האם אנו מייחלים שילדינו יעסקו בתחום המלונאות או התיירות הרי שהתשובה שתתקבל קרוב לוודאי היא הסתייגות או אפילו לאו מוחלט .
אנו חיים בישראל על מעיין 'אי' ואין הרבה אפשריות למנהל וותיק. חלקם הגדול של מנהלים אלו מחפש קרירה שניה ולא תמיד בהצלחה רבה. לצערי הרב, גיל 45 מסתמן אצל רבים כגיל סיום הקרירה המלונאית הפעילה. נשמע כמו שרות קבע בצבא, אך בהבדל קטן אך משמעותי . שלא תבינו אותי לא נכון. אני בעד כניסת צעירים לתחום אך הניסיון הוא מרכיב מהותי בתפקיד המנכ"ל.
קצין בכיר בצבא הקבע שיוצא לפנסיה מקבל בנוסף לפנסיה המכובדת מהצבא מענק שיחרור מכובד ביותר. במלונאות, נאלצים המלונאים בכירים ככל שיהיו להמשיך לעבוד עד לגיל הפנסיה.
חלק ממנהלים בכירים אלו פונים לקרירה של יעוץ, חלקם נכנסים שותפים לרכישת בתי מלון קטנים בחו"ל, יש כאלו שהופכים למתווכי נדל"ן או נציגי בעלים בבתי מלון פרטיים.
חלק מהמקרים הם סיום מוקדם ועצוב לקרירות מפוארות.
התמונה אינה דומה בכל מקום. ישנן רשתות בתי מלון – והדוגמא הראשונה שעולה בראשי היא רשת מלונות דן, השומרות על המנהלים הוותיקים. מנהלים אלו הם בעצם ה:DNA הניהולי של החברה, אך אם נשאל את המנכלים ברשת האם ילדיהם עוסקים במלונאות, הניחוש שלי הוא שרק במקרים בודדים התשובה תהיה חיובית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה