כתבה שפורסמה בשבוע שעבר באחד מאתרי חדשות התיירות הבינ"ל באינטרנט – eTN משכה את תשומת ליבי.
הכותרת של הידיעה הייתה בתרגום חופשי "מועצת התיירות של סיישל מינתה שגרירי תיירות חדשים" כותרת המשנה " 60 שגרירים ב:25 מדינות" .
הידיעה החזירה אותי 11 שנים לאחור לשנת 1999. אז שלחתי למנכ"ל משרד התיירות דאז שבי שי רעיון לקדם את שנת ה:2000 באמצעות "שגרירי תיירות" שיופעלו על ידי משרד התיירות.
הרעיון הבסיסי היה להשתמש בישראלים בולטים בעולם בתחומים שונים: אופנה, תעשיה, היי טק, תיירות, ספורט, תרבות ואקדמיה על מנת לקדם את התיירות לישראל.
ישראלים אלו יישאו תואר כבוד של שגריר וייצגו את תעשיית התיירות. הראיון הזה קודם על ידי שבי שי ולאחר שינוים פרסונאליים במשרד התיירות נגנז.
לאחר שנתיים בשנת 2001 עת שימשתי כמנהל הפיתוח העסקי של רשת המלונות הגרמנית MARITIM העלתי שוב את הנושא בפני ידידתי גברת מירה אלטמן – אז יועצת בכירה לשר התיירות המנוח רחבעם זאבי ושוב הנושא קודם ולאחר רצח השר והשינויים הפרסונאליים נגנז.
מה עומד מאחורי הרעיון: למשרד התיירות ומשרד החוץ יש יכולת מוגבלת ותקציב קטן לקידום תדמיתי של התיירות לישראל. בארץ ובעולם יש מספר גדול של ישראליים בולטים בתחומי עיסוקם – היי- טק וטכנולוגיה, תעשיה, תיירות, ספורט,אופנה, אקדמיה, ותרבות .
אישים אלו יכולים לשמש בהתנדבות כשגרירים נודדים של המדינה , לערוך חוגי בית, להפיק אירועים אליהם יוזמנו אנשים אותם הם מכירים כל זאת ללא תמורה על בסיס החזר הוצאות בלבד .
התמורה מעבר ל"גאווה לאומית" היא בכך שאנשים אלו יקבלו תואר פורמאלי של שגריר תיירות נודד, ודרכון דיפלומטי .
לצערי, כמו הרבה רעיונות גם הרעיון הזה נשכח ונגנז. האם כעת לאור , בעיית התדמית עמה מתמודדת מדינת ישראל, לא היה נכון לקדם את הנושא?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה